התבנית במז׳ור
ב-C major: C, Dm, Em, F, G, Am ו-Bdim.
מינור טבעי והרמוני
ב-A minor טבעי: Am, Bdim, C, Dm, Em, F, G. בשירים רבים Em משתנה ל-E או E7 כדי ש-G♯ יוביל ל-A.
שלוש פונקציות מרכזיות
| פונקציה | דרגות | תחושה |
|---|---|---|
| טוניקה | I, vi / i, III | מנוחה וזהות |
| קדם-דומיננטה | ii, IV / iv, VI | התרחקות |
| דומיננטה | V, vii° | מתח לכיוון הטוניקה |
מהלכים שכדאי לשמוע
- C–G–Am–F: I–V–vi–IV.
- Am–F–C–G: אותו מאגר תווים עם מרכז מינורי כאשר Am מודגש.
- Dm–G–C: ii–V–I.
בדיקת תו מול האקורד
תו יכול להיות בתוך הסולם ועדיין ליצור מתח מעל אקורד מסוים. מעל C, E יציב, F יכול להיות suspension ו-F♯ כרומטי. בהברה ארוכה בודקים מול האקורד ולא רק מול הסולם.
אקורד שאינו דיאטוני אינו בהכרח טעות
שירים משתמשים בדומיננטות משניות, borrowing, בס כרומטי ומודולציה. הרשימה הדיאטונית היא נקודת התחלה ולא איסור.
שאלות ותשובות
למה vii° מוקטן?
הטרצות מעל הדרגה השביעית יוצרות שתי טרצות קטנות.
למה E major נפוץ ב-A minor?
G♯ מוביל חזק ל-A.
מותר תו מחוץ לאקורד?
כן, כתו מעבר, שכן או suspension.
ומה עם אקורדי שבע?
אותה לוגיקת דרגות, עם צבע נוסף.